החלטה בתיק ת"א 27416-02-12

בפני בקשת המבקש - הנתבע לדחיית/מחיקת התביעה על הסף או לחלופין עיכוב הליכים, מפאת קיומו של צו הקפאת הליכים שניתן בבית המשפט המחוזי בתיק פשר 481/08.

תמצית הרקע והמחלוקת:

1.         המשיב הגיש נגד המבקש תביעה לתשלום סך 131,670 ש"ח, עלות ביצוע עבודות אותן התחייב המבקש לבצע בחלקתו של המשיב. ברקע הגשת התביעה עומדת ההשתלשלות הבאה: ביום 9.10.01 נחתם הסכם בין הצדדים, לפיו התחייב המשיב לאפשר למבקש ולכלי עבודה כבדים מטעמו לעבור בתוך חלקתו, לצורך ביצוע עבודות בחלקה סמוכה. מנגד, התחייב המבקש לבצע עבודות שונות בחלקתו של המשיב. לטענת המשיב, המבקש לא קיים את חלקו בהסכם. או-אז הגיש המשיב תביעה לבית משפט זה לאכיפת ההסכם (ת.א 1863-07). במסגרת התביעה האמורה הגיעו הצדדים לידי הסכם כפי פורט בפרוטוקול בית המשפט מיום 6.4.08, לפיו יבצע המבקש בתוך 60 ימים עבודות שונות בחלקתו של המשיב, וכי ככל שאלו לא יבוצעו, יוכל המשיב להגיש נגדו תביעה כספית בגין עלות ביצוע העבודות. לטענת המשיב, המבקש לא ביצע את העבודות האמורות, ולפיכך הגיש נגדו את התביעה דנן לתשלום עלות העבודות (לפי חוות דעת שצורפה).

2.         המבקש הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף. טעם הבקשה הוא, כי נגד חברה שהוא בעל מניותיה, היא חברת אחים חאלדי בע"מ (להלן - החברה), ניתן ביום 30.12.08 צו הקפאת הליכים בבית המשפט המחוזי בנצרת בתיק פשר 481/08. לטענת המבקש, צו ההקפאה הוחל גם עליו כבעל מניות ומנהל בחברה, ומכאן שבית משפט זה נעדר סמכות לדון בתביעה נגדו מבלי שניתנה לכך רשות של בית המשפט של הפירוק.

3.         המשיב, מנגד, טוען, כי צו ההקפאה, ככל שהוא מתייחס למבקש, חל על ערבויות אישיות שניתנו על-ידו לחובות החברה, ולא על חובות אישיים שלו שאינם קשורים לחברה, וכזהו, לטענתו, החוב נשוא התביעה. עוד טוען המבקש, כי תוקף הצו פג מזמן. במענה לטענות המשיב, טען המבקש כי ההסכם המדובר אמנם נחתם על-ידו, אך התחייבותו ניתנה בשם החברה, בתחום עיסוקה (עבודות בניין) וחתימתו עליו הינה מתוקף ערבותו לחברה. עוד טען המבקש, כי צו הקפאת ההליכים עדיין בתוקף.

דיון והכרעה:

4.         החלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופט עיילבוני) בדבר מתן צו הקפאת הליכים, קובעת בין היתר כדלקמן:

"כמו כן, אני מורה על הקפאת ההליכים נגד ה"ה חכמי כאלדי, אמנה כאלדי ומחמוד כאלדי, (להלן: "ה"ה כאלדי") שהינם בעלי המניות ו/או מנהלי החברה וערבים לפירעון חלק מחובות החברה, למשך תקופת הקפאת ההליכים של החברה, ובמקביל וכתנאי למתן סעד כאמור, נותן צו האוסר על ה"ה כאלדי לבצע כל דיס פוזיציה בנכסיהם, כאשר בגין צו זה ירשום הנאמן הערות אזהרה בלשכת הרישום המקרקעין ו/או במנהל מקרקעי ישראל על נכסי ה"כ כאלדי שיעמוד בתוקפו כל עומד עומדת הקפאת ההליכים כנגד הנ"ל בתוקפה ועוד 30 יום לאחר מכן".

5.         המחלוקת בין הצדדים הינה האם הצו האמור עודנו בתוקף, והאם הוא חל על התביעה דנן.

6.         כאמור לעיל, המבקש טען במסגרת תגובתו לתגובת המשיב, כי הוא חתם על ההסכם עם המשיב כערב לחברה. המשיב התנגד להעלאת הטענה האמורה, בטענה כי מדובר בהרחבת חזית אסורה. לעניין זה אציין, ואף מבלי להידרש לטעם הפרוצדורלי שהעלה המשב, כי ספק בעיני אם ניתן לראות את המבקש כמי שערב לחיובה של החברה; ההסכם המקורי נחתם עם המבקש ולא עם החברה, החברה איננה נזכרת בו, וכך הדבר ביחס להסכם המאוחר בין הצדדים, שהתקבל במסגרת ההתדיינות בתביעה בת.א 1863-07, ואשר ניתן לו תוקף של פסק דין. מכל מקום, לא ניתן לקבוע ממצא עובדתי בעניין זה בשלב המקדמי בו מצוי ההליך וללא בירור ראייתי, באופן שיכול להצדיק היענות לבקשה לסילוק על הסף.

7.         עם זאת, סבורני כי אין זה ברור מלשון ההחלטה בדבר הקפאת הליכים כי היא מוחלת רק על התחייבויות של בעלי המניות של החברה כערבים לחברה.

בהתאם לפסיקה, בית המשפט הדן בבקשה לאישור הסדר נושים, מוסמך להעניק בנסיבות מתאימות הפטר למנהלי החברה ולבעלי מניותיה מהתחייבויותיהם. לעניין זה נפסק, כי "הפטר מסוג זה אינו חייב להיות מוגבל לחובות הנובעים מערבות אישית שניתנה ביחס לחובות החברה ולבד שהחובות מהם מופטר המנהל או בעל המניות קשורים קשר הדוק וישיר לפעילותו בחברה" (רע"א 8392/07 יובל אשכנזי נ' גורג'י ואח' (2009) (פורסם במאגרים).

בענייננו, הצדדים לא צירפו מסמכים מהם ניתן ללמוד על השלב בו מצוי כיום ההליך בבית המשפט המחוזי, מעבר להחלטת עיכוב ההליכים מיום 30.12.08, כך שלא ברור האם אושר הסדר נושים לחברה ומהם תנאיו. המחלוקת הקונקרטית בין הצדדים מתייחסת להחלטה בדבר עיכוב הליכים, אשר הוחלה כאמור אף על בעלי המניות ובהם התובע, ותחולתה על התביעה דנן.

בהחלטתו הורה בית המשפט של הפירוק על הקפאת הליכים נגד "חכמי כאלדי ... שהינם בעלי המניות ו/או מנהלי החברה וערבים לפירעון חלק מחובות החברה". המשיב טוען כי ההחלטה חלה רק על חבות בעלי המניות כערבים לחברה. זו היא פרשנות אפשרית, ברם ניתן גם לפרש את ההחלטה באופן שהיא מגדירה את הגורמים עליהם היא תחול, ולא את סוג החבות של אותם גורמים. בענייננו, לא ניתן כאמור לקבוע בשלב זה כי מדובר בערבות שנתן המבקש, אך עם זאת עולה לכאורה מהחומר שצורף כי ההתחייבות קשורה לפעילות החברה; מדובר בחברה קבלנית, ההסכם המקורי נחתם עם המבקש כ"קבלן" (לפי ההסכם וחוות הדעת שצורפה מטעם המשיב), תכלית ההסכם היתה לאפשר מעבר של כלי עבודה כבדים לצורך עבודות בפרויקט במקרקעין סמוכים והתמורה שהובטחה הינה לביצוע עבודות בניה וסלילה בחלקתו של המשיב. על רקע זה, נראה לכאורה כי קיימת זיקה בין ההתחייבות לפעילות החברה.

8.         סבורני כי בנסיבות אלה, הדרך בה יש לילך הינה הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט של הפירוק, לצורך מתן אישורו לניהול התביעה דנן. זאת, נוכח הספק בדבר היקף תחולת ההחלטה בדבר הקפאת ההליכים, ומאחר שככל שהיא חלה לבית משפט זה אין סמכות לאשר את המשך ההליך. לכך יש להוסיף, כי בפני בית משפט זה לא פרושה מכלול התשתית העובדתית הנוגעת לחברה ולהליך בבית המשפט המחוזי; התמונה הרחבה הנוגעת להליך הפירוק ומכלול השיקולים העשויים להיות רלוונטיים, ובכלל זה ההשפעה האפשרית של ניהול ההליך דנן נגד בעל המניות של החברה, על הליך הפירוק ועל כלל הנושים, אינה מצויה בפני, אלא בפני בית המשפט של הפירוק.

9.         נוכח המפורט לעיל, אני קובעת כי המשך ההליך דנן מותנה בפניית המשיב - התובע לבית המשפט של הפירוק, להגשת בקשה מתאימה לצורך קבלת אישורו בדבר המשך ניהול התביעה דנן.

 10.       הצדדים יגישו הודעת עדכון בעניין זה בתוך 90 ימים.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, יב' שבט חשון תשע"ג, 23 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: